[פלג]: -שמונה וחצי שנות כלב לאחר מכן-
שני אנשים מושכים למדי עמדו ברחוב.
גשם טפטף לאט לאט, כאילו כל טיפה מקרבת אותו קרוב יותר אל סופנו המר והבלתי נשלט.
דר ווטסון הסתובב.
והפיל מטבע על הקרקע.
מיד שרלוק רץ והרים אותו.
" אדוני אני חושב שהפלת אותו"
אמר שרלוק בתמימות.
"אכן ידידי, אכן, אך בפי חדשות מדאיגות למדי"
אמר דוקטור ווטסון בלי להסתובב אל שרלוק.
"אתה רואה, הכל כל כך ברור עכשיו, הכל כל כך נכון"
המשיך דוקטור ווטסון.
"אדוני, מה קורה כאן? מה כל כך ברור?"
שאל שרלוק.
" האין זה ברור? מחלת הנשר.... איזכור כתיבת תוכניות טלוויזיה לאוויר..... רפרנסים להארי פוטר! שרלוק, הטיימליין לא יכל לשאת זאת יותר, הוא התפצל!"
"טיימליין? על מה אתה מדבר דוקטור ווטסון?"
שאל שרלוק.
"ובכן, ספר לי מה אתה זוכר משנת 2020"
ענה דוקטור ווטסון
"אמממ אוקיי, אז ככה, אייסי וקרול התנשקו ועמדו להוציא תוכנית ביחד"
שרלוק החל לספר, קצת מבולבל
"והכל היה טוב
קרול כבר יכלה לדמיין את ההמשך, אייסי טוסטי והיא יקנו בית בפרברים.
יהיו להם שני מזגנים קטנטנים (אחד בן, ואחת בת) וחתול.
אייסי יהיה בעל מצויין, היא חשבה לעצמה, בעוד הם הגישו את התוכנית לשלישייה המדהימה שלהם.
וכל משפחתנו תגור באושר ועושר (כי בואו נודה על האמת מזגנים זה יקר)
"אוו גם הקירות יהיו צהובים" קרול אמרה בקול רם בלי לשים לב שהיא כבר לא מדברת לעצמה.
טוסטי החל להתפוגג.
"וואט דה פאק?!" אייסי צעק ורץ אל עבר טוסטי.
" מה קורה לך?!" הוא החזיק בטוסטי.
קרול רצה גם היא אל עבר טוסטי
"טוסטיי לאאאאאא" קרול התחילה לבכות
דמעות נמלאו גם בעיניו של אייסי.
"היי היי, הכל יהיה בסדר" טוסטי ניסה להרגיע.
טוסטי התחיל להשתעל
"תמשיכו לחיות את חייכם בלעדי"
"אבל מה קורה לך טוסטי, איזה אל אכזר יעשה דבר כזה" אמר אייסי בבכי
"האמת אייסי היקר, יש שלושה, שלושה אלים חזקים שיכולים לברוא ולהרוס, בהזזת אצבע"
"התפקיד שלי הסתיים כעת, מתנתו של פלג נגמרה, עלי להמשיך את מסעי בעולם האחר"
דמעה זרמה במורד טוסטי
ולאחר חיבוק אחרון של שלושתם.
במקום שבו היה טוסטי, היה רק אבק"
"זוז שני צעדים ימינה"
אמר דוקטור ווטסון ברוגע, אך בנחישות.
חדור מטרה ווטסון הוציא אקדח, 7.3 אינצ'ים של הרג, וכיוון אל השמיים.
"דוקטור, מה אתה עושה?!" שרלוק החל להילחץ
"אתה רוצה להביא את כל חד-אופני המשטרה לפה?!"
"לא בדיוק שרלוק, לא בדיוק"
ענה הדוקטור ובהה בשמיים לכמה רגעים.
"שרלוק, מה אתה זוכר שקרה אחרי שטוסטי התפורר?"
"אתה מתכוון לפני או אחרי התקוממות הזומבים?"
"כן מזה בדיוק חששתי"
הדוקטור ירה אל השמיים.
קול ירייה פילח את הדממה שאפפה אותם.
דוקטור ווטסון הוציא שעון מכיסו והביט בו.
"כן, הוא לגמרי יצטרך שטיפה"
אמר ווטסון.
שרלוק הביט בו בפליאה.
קול ווווש נשמע מהמרחק והחל להתחזק יותר ויותר.
טראחחחח
מכונית אפורה נחתה בדיוק במקום ששרלוק עמד בו קודם לכן.
דוקטור ווטסון הסתובב סביב המכונית בעוד שרלוק אינו מסוגל לדבר מרוב שוק.
"אוי האמריקאים האלה, עושים הכל הפוך"
אמר ווטסון ופתח את דלת מושב הנהג, שנפתחה כלפי מעלה.
הוא כרע פנימה כאילו הוא אוחז במשהו.
רגע אחד, לא משהו, מישהו!
דוקטור ווטסון הוציא מהמכונית אדם, אדם ששיערו לבן כשלג ופרוע כמו חנות בבלאק פריידי, משקפי שמש כסופים כיסו את עיניו והוא לבש בגדים משונים.
ווטסון לקח ממנו את משקפי השמש והכניס אותם לכיסו.
זה היה אז כששרלוק סוף סוף שם לב לחור הנמצא במצחו של האדם, חור מושלם בדיוק במרכז.
האדם היה מת.
"אתה, אתה, הרגת אותו!"
אמר שרלוק בפחד
"נו אל תהיה תינוק, הוא כבר מזמן לא מיינסטרים"
ענה לו ווטסון.
"כנס לדולוריאן ותחגור חגורה, אני לא אבקש שוב שרלוק"
שרלוק מיהר ונכנס אל תוך המכונית וחגר את חגורת הבטיחות.
דוקטור ווטסון התניע והם המריאו לאוויר.
"סוס נחמד ביותר, לא שרלוק?"
אמר ווטסון וחייך בזמן ששרלוק פער את עיניו בפחד.
"זה נגמר כבררר???"
שרלוק צעק בפחד
"הו לא ידידי"
אמר הדוקטור והרכיב את משקפי השמש הכסופים.
"אנחנו רק התחלנו"
פיצוץ גדול הופיע באוויר.
ודוקטור ווטסון ושרלוק, לא היו עוד.
[רון]: המכונית עם כתמי הדם מהרצח של דוק ומהתוצאה של ספיד דייט מצער למדי בין הדלת של המכונית לפנים של ציפור התקדמה לעבר האופק.
עברו שעות.
ימים.
שבועות.
האופק כבר היה מאחורי ווטסון ושרלוק,
ולאחר מספר נחירות של שרלוק, גם החלל זמן היה מאחור.
הם הגיעו אל הזמן עצמו.
ווטסון יצא מהמכונית במהירות בעוד שרלוק הסתכל סביב בפליאה.
"למה אנחנו?" שאל שרלוק.
"השאלה הנכונה, ידידי, היא איפה אנחנו." אמר ווטסון.
זרם של קיום עבר לידם, ווטסון זינק אחריו, וכך גם שרלוק , לאחר מספר שניות.
הזרם התפתל קדימה דרך הזמן כמו שממית על קיר, ופתאום נעצר.
מלפני המקום שבו הזרם נעצר הופיע עוד זרם, ופיתל לו לכיוון אחר.
"מעניין מאוד.." אמר ווטסון, ולא הוציא נקטרת, כי עישון מזיק לבריאות.
ווטסון בחן את הזרם, ועם זכוכית מגדלת - את האירועים שהיה ניתן לראות בו.
האירועים נראו על פני הזרם באותה הצורה שניתן לראות מה שאדם רואה אם בוחנים היטב את עיניו.
"מה אנחנו חוקרים?" שאל שרלוק.
"אלמנטרי ידידי שרלוק." אמר ווטסון.
"מקרה של רצח מוסתר", המשיך.
----------------------------------------
"למה אתה מתכוון?"
"אתה יודע מה, החקירה הזאת הרבה מעבר לכוחות שלנו. בוא נחזור לדירתנו."
ווטסון הוביל בחזרה למכונית את שרלוק ההמום, שניהם נסעו בחזרה לדירה וחיו באושר ועושר, לפחות לעוד שנת אדם אחת.
----------------------------------------
"למה אתה מתכוון?"
ווטסון הוציא את אקדחו וירה בשרלוק.
הדם השפריץ בכלום הבין מימדי וגופתו של שרלוק נפלה על הפרקט.
"חבל על הפרקט." חשב לעצמו ווטסון, בעוד בוחן את הפיצול החדש שנוצר בזרם.
[פלג]: פלוטו נהפך לכוכב לכת
"הא" חשב לעצמו ווטסון
"תמיד חשדתי שהיה קשר בין-"
פלוטו הפסיק להיות כוכב לכת
"אה פאק"
"טוב בחזרה לעניינו"
דוקטור ווטסון הוציא שעון מכיסו
"מעניין מאוד... הוא מאחר"
בוםםםםםם!
הדולוריאן הופיעה ליד ווטסון.
וריח של אקליפטוס עדין הופץ ממנה.
הדלתות נפתחו באיטיות.
שני אנשים יצאו מהמכונית, שני אנשים מושכים למדי.
"דוקטור ווטסון, אנו נפגשים שוב"
אמר דוקטור ווטסון.
"אכן כן אישי משכבר הימים"
ענה דוקטור ווטסון לדוקטור ווטסון.
"אני מבין שאכן לקחת את הדולוריאן לשטיפה"
"כך נראה"
ענה ווטסון.
"מצויין"
דוקטור ווטסון זרק את המפתחות לדוקטור ווטסון.
מיותר לציין ששרלוק היה מאוד מבולבל.
"אז אנחנו לא חוזרים לדירה שלנו?"
שאל שרלוק בתהיה.
"מובן שלא" אמר ווטסון
"עכשיו כנס לתא המטען"
"אבל אבל"
שרלוק החל למחות.
"בלי אבל לפני שיהיה לך חבל, הופ לתא המטען אתה הולך"
אמר דוקטור ווטסון.
שרלוק נכנס אל תא המטען.
ודוקטור ווטסון ודוקטור ווטסון התיישבו במקומותיהם.
"כמו שסיכמנו, שנה אחת בסימטת דיאגון ואז מחלפים"
"אכן כן"
והם עפו אל המרחק.
רחוק רחוק עד ל 2005
"המקום הרבה יותר מואר מאז שפרד וג'ורג' הגיעו, אינך חושב?"
אמר דוקטור ווטסון בעודו יוצא מן המכונית.
"בדיוק המחשבה שצצה בראשי" ענה דוקטור ווטסון בחיוך.
"אני יכול לצאת מתא המטען עכשיו?"
שאל שרלוק.
"לא"
ענו ווטסון וווטסון
דוקטור ווטסון נופף לשלום בעודו מאיים על גובלין עם אקדח בגרינגוטס.
והדולוריאן המריאה השמיימה, ונעלמה.
Comments (0)
See all